את הסיטואציה הבאה כולנו מכירים טוב מאד: אנחנו מגיעים הביתה אחרי יום עבודה ארוך, מתים מעייפות ורק רוצים להתקלח ולישון. בחדר הכביסה מחכה לנו ערמת כביסה ענקית שנמצאת שם כבר יותר משבוע, ובכל זאת אנחנו לא מסוגלים לעשות את הצעד ולעשות אותה סוף סוף. ובכן, רבים מאיתנו בהחלט ימצאו את הזמן בסופו של דבר לעשות את הכביסה, ודחייה של פעולות שונות זה לא דבר חדש ומשהו שכולם מכירים היטב, אפילו החרוצים והפרפקציוניסטים ביותר בינינו, אך ישנם מקרים בהם הדחיינות הופכת לדבר כרוני, כזה המשבש את השגרה ולא מאפשר לנו לנהל חיים נורמליים בשל כך. במקרים הללו מדובר כמובן על דחיינות כפייתית, ושווה לדעת שזוהי אבחנה מוכרת ומקצועית וכי ניתן לטפל בה בדרכים שונות. הנה כל מה שחשוב לדעת על התופעה ועל דרכי הטיפול בה.
מהי דחיינות כרונית?
כאמור, דחיינות זה משהו שכולנו מכירים ואין אחד מאיתנו שלא דוחה לפעמים משימות ודברים חשובים לזמן אחר. יחד עם זאת, כאשר זה חוזר על עצמו באופן קבוע ומדי יום ואם בסופו של דבר אנו לא מבצעים משימות חשובות וקריטיות שעלינו לבצע, אזי שמדובר בתופעה כרונית. אם אתם רוצים לקבל מידע נוסף, קראו עוד על דחיינות ועל דרכי טיפול בתופעה באתר של מכון חיבורים, וכעת בואו נדבר קצת על הגורמים השונים לדחיינות.
הגורמים לדחיינות
גורמים אישיותיים
הגורם הראשון לדחיינות אצל אנשים הוא סוג של מבנה אישיות שמעודד את התופעה הזו. מצד אחד אלו יכולים להיות אנשים בעלי ערך עצמי נמוך, כאלו שלא מאמינים שיצליחו במשימות שמוטלות עליהן ולכן דוחים אותן לרגע האחרון מתוך החשש מכישלון. מנגד אלו יכולים להיות אנשים פרפקציוניסטיים, כאלו שרוצים להשיג תוצאה של מאת האחוזים בביצוע של כל משימה ומתוך החשש שלא יצליחו בכך הם דוחים לרגע האחרון כל משימה. כמו כן דחיינות יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים של דיכאון ואתגרים נפשיים אחרים.
גורמים פיזיולוגיים
יש אנשים שמונעים מהלחץ ולא יכולים לבצע אף משימה בלעדיו. אלו אנשים שמשאירים משימות לרגע האחרון מתוך זה שהם מקבלים דרייב של מתח פיזי שעוזר לבצע את המשימה.
חשש ממשימות מורכבות
יש אנשים רבים שלא יגלו דחיינות כלל כשמדובר על משימות שהם תופסים כפשוטות. המשמעות של הדבר זה שהם לא עצלנים, אלא שהם חוששים ממשימות מורכבות. למעשה, ככל שמשימה נחשבת למורכבת יותר, כך קשה לאנשים להתחיל בכלל לחשוב מאיפה מתחילים ומתוך כך רבים פשוט מעדיפים שלא להתחיל ופשוט דוחים את המשימה לרגע האחרון.
מתי צריך לטפל בדחיינות ואיך עושים זאת?
ובכן, במקרים הנקודתיים בהם הדחיינות עוזרת לאנשים לבצע את המשימות בצורה טובה בסופו של דבר, ואם אין פגיעה של ממש באורח החיים, לא תמיד יש צורך לטפל בבעיה. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם מדובר על בעיה קשה, כאשר אנשים לא מצליחים לסיים משימות וזה פוגע להם במערכות היחסים עם אנשים קרובים בחיים ואפילו בחיים שלהם עצמם באופן ישיר. יש כמובן מגוון דרכי טיפול וגישות שונות, אך נראה כי בשנים האחרונות הגישה הרווחת היא של טיפול CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמטרתו להבין את המחשבות והרציונל שמאחורי הרגשות והתחושות סביב הדחיינות. אם אתם מרגישים שהדחיינות פוגעת בכם ובחיים שלכם, או שמישהו אהוב שאתם מכירים סובל מזה, מומלץ לגשת להתייעצות עם רופא בהקדם ולבחון אפשרויות שונות לפתרון הבעיה.
*המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.