עוד בשנת 2007 הבין המוזיקאי יוני בלוך כי שיר איננו מספיק, אלא נדרש להוסיף לו את האלמנט הנוסף – ריקוד. מדובר באחד הקליפים הנצפים ביותר של אמן ישראלי, והוכחה לכך ניתן לראות גם היום בקליפים שמשלבים ריקודים שהופכים לוויראליים. מה הקשר בין להיט לבין ריקוד? ובכן, יש לנו את התשובה.
ויראליות: חלק בלתי נפרד מתעשיית המוזיקה
תעשיית המוזיקה היא תעשייה שמגלגלת מיליארדים מדי שנה. בהתאם לכך, היכולת של שיר להפוך ללהיט היא מוגבלת במיוחד, וזאת בשל העובדה כי מדי יום (!) יוצאים לאוויר העולם מאות ואלפי שירים, ולכן היכולת של האמן ללכוד את תשומת הלב של הצרכן הולכת ופוחתת, בייחוד בזמנים כמו היום. למרות שהרשתות החברתיות הן אלו שמצליחות לתת תחרות משמעותית לרדיו שפעם היה המכתיר הבלעדי של להיטים, אמנים רבים הבינו כי על מנת להפוך את השיר שלהם ללהיט ויראלי, נדרש לגבש קונספט הכולל גם ריקוד. אחד האמנים שידעו את זה עוד בשנת 2007 הוא האמן המוערך יוני בלוך. בלוך תמיד היה ידוע כאמן מיוחד בנוף, וזאת בשל היכולת שלו לעשות מוזיקה רוקיסטית אך גם מרגשת. הוכחה לכך ניתן היה למצוא בקליפ שלו אחריות, שזכה מאז ועד להיום לאלפי צפיות – בייחוד בשל הריקוד הקליט שהוא בעצמו מבצע. בלוך איננו היחיד, ולמעשה ניתן לומר כי לריקוד יש את היכולת להזניק את הקריירה של האמן, באופן שחוצה מגזרים, גילאים ומדינות.
יוני בלוך לא לבד
למרות שרבים נוטים להספיד את תעשיית הקליפים, עדיין נותר לומר כי לריקוד יש יכולת משמעותית להפוך את השיר לוויראלי, וזאת בשל החיבור הוויזואלי של הריקוד למילות השיר שלא פעם מתקשרות האחד עם השנייה. כך לדוגמה, אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות מגיע בכלל מצפון קוריאה – השיר גנגם סטייל. אין כמעט ישראלי שלא מצא את עצמו רוקד את הריקוד המוצג בקליפ, ובהתאם לכך השיר הפך לאחד השירים המושמעים ביותר בכל הזמנים, הישג בלתי רגיל בעבור אמן צפון קוריאני. בישראל ניתן לראות אמנים כמו נועה קירל אשר משקיעים מאוד בנראות שלהם אך גם בריקודים, מתוך הבנה כי דרך הריקוד ובייחוד ניצול הפלטפורמות החברתיות כמו טיק טוק שמצליחות לחשוף שירים לקהל עצום – בזכות ריקודים ואתרים שהופכים לוויראליים.
לסיכום, אין ספק כי לריקוד יש את הכוח לא רק לחבר בין אנשים אלא גם להפוך שיר ללהיט. דוגמה נהדרת ניתן לראות בקליפ של יוני בלוך עם ריקוד פשוט וקליט שמשדר הרבה סטייל, אבל גם בריקודים שמצליחים להמם את הקהל כמו אצל הזמרת ג'ניפר לופז או אפילו יהונתן מרגי והצמד סטטיק ובן אל אשר מתמקדים בריקודים בעלי אופי, כפועל משלים לשירים שלהם.