תיאטראות בישראל הן לא דבר חדש. מופעי תיאטרון עלו אפילו לפני קום המדינה והציגו את השפה העברית היפה על כל גווניה. כיום, התרבות הישראלית מאמצת לחיקה גם מופעים זרים בינלאומיים ומעניקה להם פרשנות ישראלית. גם הצגות עבריות מקוריות קורמות עור וגידים ומופיעות ערב ערב. בואו נראה מה עבר על ההצגות בארץ בשנים האחרונות.
ההיסטוריה של התיאטרון הישראלי
ראשיתו של התיאטרון העברי המודרני בארץ נעוצה בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, עם הגעתם של מהגרים יהודים מאירופה שהביאו איתם את אהבתם לתרבות ולאומנות הבמה. בתקופת מלחמת העולם השנייה פעלו להקות תיאטרון שונות בארץ כדי לשמח ולהעלות את המורל של התושבים והחיילים. הן העלו הצגות בבסיסים בצבא, מועדוני פועלים, קיבוצים ומושבים. עם קום המדינה ב־1948 החלה תקופת פריחה בתיאטרון הישראלי, ובשנת 1949 נוסד "התיאטרון הקאמרי" בתל אביב, שנודע בהפקותיו האיכותיות של מחזאות ישראלית ובינלאומית.
בשנות ה־50 וה־60 קמו תיאטראות נוספים ברחבי הארץ כמו תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע והתיאטרון העירוני חולון. במקביל, תיאטראות הרפרטואר הגדולים כמו הבימה והקאמרי ביססו את מעמדם בחזית התרבות הישראלית. שנות ה־60 היו תקופה של פריחה בכל הנוגע להצגות סאטיריות ופוליטיות נוקבות, כמו הצגותיהם של הקברטים "סמבטיון" ו"בצל ירוק".
בעקבות מלחמת ששת הימים ב־1967 נוצר שינוי ניכר במצב הרוח הלאומי. תיאטראות קברט רבים צצו והציגו יצירות סאטיריות מחתרתיות שנגעו בנושאים פוליטיים וחברתיים שהעבירו ביקורת על השלטון והצבא. תקופה זו גם אופיינה במאבק בין זרמים שונים על דמותו של התיאטרון הציבורי. התרחש מעבר הדרגתי ממחזות ציוניים מובהקים אל מחזות שהציפו סוגיות מורכבות יותר, חברתיות ופסיכולוגיות. יוצרים כמו חנוך לוין הציגו מבט ביקורתי על המציאות הישראלית.
בשנות ה-80 החל תהליך של הכלת מגוון רחב יותר של קולות בתיאטרון הישראלי. החלו להיווצר קבוצות תיאטרון שייצגו את הקהילות השונות בחברה הישראלית, כמו קבוצות תיאטרון לדוברי ערבית ורוסית. תיאטרון החל לשקף פסיפס אנושי מרובד יותר.
סוגי תיאטראות בישראל
- תיאטראות רפרטואריים: תיאטראות רפרטואריים הם תיאטראות גדולים המקיימים עונת הצגות שלמה עם צוות שחקנים, במאים ואנשי צוות קבועים. בתיאטראות אלה בדרך כלל מתקיימות הפקות מושקעות ומורכבות של מחזות קלאסיים וגם עכשוויים. התיאטראות הרפרטואריים המרכזיים בארץ כיום הם תיאטרון הבימה, הקאמרי, תיאטרון חיפה ותיאטרון באר שבע. תיאטראות אלה מושתתים על תמיכה ציבורית ופועלים כמוסדות לאומיים לתרבות. אפשר למצוא הצגות מומלצות בתיאטרון בקישור ולרכוש כרטיסים מבעוד מועד.
- תיאטרון ערבי־ישראלי: בשנים האחרונות מתפתח במהירות גם התיאטרון הערבי־ישראלי. קמו מספר להקות תיאטרון המציגות בערבית ועוסקות בחוויה הערבית־ישראלית, כמו תיאטרון אל־מידאן מחיפה ותיאטרון יפו. בנוסף, כותבים כמו סייד קשוע משלבים ערבית בכתיבתם לתיאטרון הישראלי.
- תיאטרון פרינג': לצד התיאטראות הממוסדים הגדולים, קיימת בישראל סצנה תוססת של תיאטרון פרינג' – תיאטראות בישראל קטנים יותר, ניסיוניים וחתרניים המציגים בחללים לא שגרתיים. תיאטראות אלה מתאפיינים בהצגות אינטימיות יותר, נועזות ופורצות דרך. לרוב הם פועלים בשולי הממסד התרבותי ומאפשרים במה ליוצרים צעירים וחדשניים.
- תיאטרון לילדים ונוער: תחום חשוב ומשגשג בתיאטרון הישראלי הוא תיאטרון לילדים ולנוער. קיימים תיאטראות בישראל המתמחים בהצגות איכותיות ומעוררות מחשבה לקהל הצעיר, כמו תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, תיאטרון הקרון, ותיאטרון שבלול. הצגות לילדים משלבות לרוב אינטראקטיביות, ערכים חינוכיים ואלמנטים ויזואליים מרשימים. בנוסף לתיאטראות הייעודיים, גם תיאטראות הרפרטואר הגדולים מפיקים מדי פעם הצגות לקהל המשפחתי.
- תיאטראות קטנים, קבוצות תיאטרון: ברחבי הארץ קיימת רשת של תיאטראות קטנים, להקות פרינג' וקבוצות תיאטרון המציגות באולמות קטנים ואלטרנטיביים. חלקן מתמקדות בסגנון או ז'אנר מסוים כמו תיאטרון פיזי, קומדיה או דרמות חברתיות. הן נותנות במה לאומנים מקומיים ותורמות לעושר ולגיוון של עולם התיאטרון בישראל.
- בתי ספר למשחק: בנוסף, קיימים בישראל מספר בתי ספר נחשבים למשחק כמו בית צבי, סמינר הקיבוצים ובית הספר לאמנויות הבמה ע"ש יורם לוינשטיין. בתי ספר אלה לא רק מכשירים את דור העתיד של השחקנים, אלא גם מהווים מרכזי יצירה והתנסות חשובים.
מגמות עכשוויות בתיאטרון הישראלי
הפקות מחזות זמר מקוריים
אחד המאפיינים הבולטים של התיאטרון הישראלי בשנים האחרונות הוא ההתעניינות הגוברת במחזות זמר מקוריים. הצלחות מסחריות כמו "כנר על הגג", "עלובי החיים" ו"שיגעון המוזיקה" הובילו תיאטראות בישראל להשקיע יותר ויותר במחזות מוזיקליים מרהיבים ומושכי קהל.
לאחרונה, נוצרים יותר ויותר מחזות זמר מקוריים בעברית שכתובים ומולחנים במיוחד לבמה הישראלית. דוגמאות בולטות הן המחזמר "אלי כהן" בבימת הבימה, "מרי לו" בתיאטרון הקאמרי, ו"המלחין" בתיאטרון חיפה. מחזות זמר אלה משלבים נושאים מקומיים עם אנרגיות במה סוחפות.
עיבודים והפקות בהשראת סרטים מצליחים
מגמה עכשווית נוספת היא העיבוד של סרטים מצליחים והעלאתם כהצגות בימתיות. לא מעט מההפקות המדוברות בשנים האחרונות היו מבוססות על סרטי קולנוע ישראלים פופולריים. דוגמאות בולטות לכך הן ההצגה "הערת שוליים" בתיאטרון הבימה שעובדה מתוך הסרט הזוכה באוסקר, ההצגה "החטאים" בתיאטרון באר שבע שהייתה מבוססת על סרט הפשע משנות השמונים, וההצגה "הבדלה" בתיאטרון חיפה שעובדה מתוך סרט הדרמה עטור הפרסים. הצגות אלה מנצלות את ההצלחה והמוניטין של הסרטים ומביאות אותם לחיים על הבמה.
העלאת מחזות קומיים פופולריים
מגמה נוספת היא הצגות קומיות קלילות שמטרתן העיקרית היא לספק בידור ולהצחיק את הקהל. תיאטראות מסחריים מחפשים להגדיל קהלים ולמלא אולמות באמצעות הפקת קומדיות שנונות, לעיתים על חשבון מחזות מורכבים יותר. לא מעט שחקנים ויוצרים מוכרים מהטלוויזיה משתפים פעולה עם תיאטראות בפרויקטים קומיים מצליחים.
לסיכום
לתיאטראות בישראל היסטוריה עשירה ומגוונת שידעה עליות ומורדות מלפני קום המדינה ועד היום. קיימות הצגות רבות ומומלצות בהמות השונות, לכל גיל ולכל מצב. צאו ותיהנו מהתרבות הישראלית, תתרגשו, תצחקו ותפתחו את הראש ליצירות פורצות דרך.