אין יהודי שלא מכיר את מצוות הדלקת נרות של שבת, בין אם הוא מקפיד עליה יותר או פחות. מצווה זו מלווה אותנו דורות רבים, כולל בתקופות הקשות והאפלות בהיסטוריה של העם היהודי. אבל מתי הופיעה לראשונה מצווה זו והחל קיום שלה באופן כל כך רחב? במאמר זה מבית "מזוזה אור והדר" נרחיב מעט את הידע על הדלקת נרות של שבת, מקורות המצווה, טעמיו, מי חייב בהדלקה וכיצד יש לעשות זאת.
מצוות הדלקת נרות שבת – איך זה התחיל?
הדלקת נרות של שבת ויום טוב היא תקנת חכמים לפיה יש להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת וליל יום טוב. מדובר בחובה משפחתית המתבצעת בדרך כלל על ידי אם המשפחה בזמן כניסת השבת. על ידי הדלקה של שני נרות שמונחים על פמוטים (לרכישת פמוטים איכותיים ויפים היכנסו לאתר מזוזה). מקור המצווה הוא במשנה, מסכת שבת פרק ב', שם ישנו פירוט של דינים שונים על הדלקת נרות, אך ללא ציון של חובת הדלקת נרות. חובת הדלקת נרות מופיעה לראשונה באופן מפורש בתלמוד, בדיון בין האמורא רבא לאביי, שאמר לו: "אני אומר: הדלקת נרות שבת – חובה". המשמעות של ההתבטאות "אני אומר" היא שבתקופת האמוראים הדלקת נרות שבת כנראה לא הייתה ידועה כחובה, אך הגמרא הגדירה מנהג זה כחובה. בעקבות כך כתב הרמב"ם שהדלקת נרות שבת היא חובה ולא מנהג, כאשר בכל בית חייב להיות נר דלוק בשבת. בעקבות חובת הדלקת נרות שבת, התקינו הגאונים בשולחן ערוך ברכה על הדלקת נרות שבת.
למה מדליקים נרות שבת?
אז מדוע התקינו חכמים את חובת הדלקת נרות שבת? למנהג זה, שהפך למצווה ישנם מספר טעמים: הראשון, בימים עברו בהם לא הייתה תאורה חשמלית, היה צורך באור נרות כדי להאיר את שולחן שבת. לפיכך נחלקו חכמים אם חובת הדלקת נרות היא משום כבוד השבת, עונג שבת או שתי הסיבות יחדיו. השני, הארת הבית תורמת גם לשלום בית. בזמנים בהם הבית הוא חשוך עלולות לפרוץ מריבות ותקלות, והדלקת האש היא צעד לביסוס שלום הבית ומניעת סכסוכים. לכן נקבע שעני שלא יכול להרשות לעצמו לרכוש גם נרות שבת וגם נרות חנוכה יעדיף נרות שבת, שכן בנרות חנוכה לא ניתן להשתמש למאור.
יש לציין שיש חובה להדליק את הנר, כלומר אם יש בבית נר דלוק לא יצאנו לידי חובה אלא יש לכבות את הנר ולהדליק מחדש בברכה.
על מי חלה חובת הדלקת נרות שבת?
חובת הדלקת נרות היא חובה משפחתית, כלומר אחד מבני הבית חייב להדליק עבור כולם – וכמובן שכולם יכולים להשתתף בהדלקה. נהוג שמי שמדליקה את נרות השבת היא בעלת הבית ולא שאר בני הבית, כאשר הנימוקים לכך קשורים בעיקרם לרוח התקופה בה האישה היא בעלת הבית העוסקת במלאכות בית, ושלום בית וחיי הבית הם בדיוק העניינים של נרות שבת.
כאמור, זוהי חובה של משק הבית ולכן גברים לא פטורים ממנה, ומשק בית המורכב כולו מגברים באופן זמני או קבוע חייב גם הוא בהדלקת נר של שבת על ידי אחד הגברים.
אדמו"ר חסידות חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובאוויטש) עודד הדלקת נרות באופן כללי לא רק על ידי בעלת הבית, אלא כעניין משפחתי של כל בנות הבית הכולל גם ילדות קטנות מגיל שלוש.
כמה נרות יש להדליק?
ליציאה ידי חובה נדרש להדליק נר אחד בלבד, אך המנהג המקובל הוא הדלקת שני נרות לפחות. יש הנוהגים להדליק נרות כמספר הנפשות בבית ולעיתים אף כוללים בכך נכדים. הטעם להדלקת שני נרות הוא כנגד הפסוקים "זכור את יום השבת לקדשו" ו"שמור את יום השבת לקדשו".